רשומות
לפעמים אומרים לך "בוא!", ואתה בא. ופתאום אתה מוצא את עצמך מופתע.
זה מה שקרה לי עם ההופעה של לירון לב ורבקה זוהר.
שני שמות שבעיקר מעלים בקרב אנשים סימני שאלה נוספים, ואילו החיבור ביניהם מעלה סימן שאלה עוד יותר גדול.
לפני כמה חודשים לירון הופיע בערב מחווה לאריה לבנון בתיאטרון הקאמרי, רבקה גם הופיעה באותו ערב.
לירון, שגדל על שיריה, ואהב את מה ששמעו אוזניו, ניגש לשמוע אותה מאחורי הקלעים, והתרשם עמוקות מעוצמתה ונוכחותה. בסוף ההופעה הוא ניגש לדבר איתה, כדי לברר אם עודנה מקליטה שירים, ולהשמיע לה את השיר "תיקון כללי" שהוא כתב והרגיש שיתאים עבורה. רבקה אהבה את השיר, שבמהרה הוקלט לסקיצה, ולדברי לירון שלא יכל להפסיק לשמוע אותה, היא "הכניסה בשיר עומק אחר". שבועיים לאחר מכן רבקה שלחה ללירון טקסט של שיר שהיא כתבה לראשונה בחייה בכדי שילחין אותו, ומשם נפרץ הסכר, ובתוך חודש וחצי נכתבו 7 שירים משותפים. לאחר מספר שבועות התארחה רבקה בהופעה של לירון עם הלהקה שלו, וגם שם היתה כימיה נהדרת, וככה נולד המופע המשותף שלהם.
במופע נוגנו שירים ישנים של לירון ושל רבקה בנפרד, אך מרבית השירים היו פרי יצירה משותף- טקסטים של רבקה שלירון הלחין.
עד כאן שעת סיפור. אני הגעתי להופעה הזאת מתוך בורות "מוחלטת". כלומר, החלטתי להגיע ללא שום ידע מוקדם, ולכן ממש לא ידעתי למה לצפות. כפי שציינתי כבר, הופתעתי מאוד. ולטובה.
ראשית, צוות הנגנים שמלווה את לב וזוהר מורכב ממוסיקאים מוכשרים, ונגן כלי הנשיפה בפרט היה ממש וירטואוז ותוספת ברוכה להרכב של 6 נגנים, שמנו בנוסף גם גיטרות, תופים, פרקאשן, בוזוקי ובס.
מרגע שהלהקה עלתה על הבמה, הם נתנו פתיחה פאנקית, קצבית וכובשת עם השיר "זמר שלוש התשובות" של רבקה. וכאשר התחילו לנגן את "חורשת האקליפטוס", ורבקה הצטרפה על הבמה, הקהל הצטרף לשירה וניכרה התרגשות רבה בקרב הנוכחים. וגם אצל רבקה. היה בה רוך מפתיע, והתרגשות נהדרת של מישהי שמוקירה כל במה שניתנת לה לומר את שעל ליבה.
הכימיה בין לירון ורבקה היתה פשוט מופלאה. עלתה בי אותה התחושה שעולה בי כשאני רואה בחור צעיר וחסון מפנה את מקומו לאישה מבוגרת באוטובוס. זה היה מחמם את הלב לראות כמה כבוד לירון והנגנים רוכשים לרבקה, מה שבא לידי ביטוי לאורך כל המופע. נשאבתי מיד לשירי ארץ ישראל היפה, שאפילו אני בתור מהגרת, גדלתי עליהם. היה כיף גדול לראות אותם מבוצעים בלייב. במהרה נדבקתי בהתרגשותה של רבקה, ונהניתי לראות כיצד לירון עוטף ומחבק אותה דרך שירתו ונגינתו. הקהל, שהיה מורכב בעיקר מחבר'ה מבוגרים, פירגן מאוד, וניכר היה שכולם נהנים ומרוצים מהמופע שהציגה המשפחה הקטנה על הבמה.
לאחר הפתיחה הנהדרת של השירים המוכרים, הגיעו השירים החדשים. המקצבים היו מרתקים, קצת לטיני, קצת יווני, הרבה מקצבים מזרחיים, מלווים בעברית צחה ונוסטלגית. הדואטים של רבקה ולירון היו פשוט מקסימים, הם העלו אחד את השני ונשמעו מצויין ביחד.
עם זאת, זה סגנון מאוד ספציפי, ומי שלא אוהב או מתחבר לרוח או שירי התקופה הזאת, לא ימצא את עצמו. לטוב ולרע, ההופעה הרגישה קצת כמו שירה בציבור, ומצד אחד חיברה מאוד את הקהל, אבל מצד שני באיזשהו שלב הרגשתי שהשירים קצת חוזרים על עצמם, ושאבדתי איפשהו באמצע.
אבל אורך ההופעה היה מושלם, ולא הכביד על האוזן, ולא היה קצר מדי, כך שגם אם אבדתי באמצע, מצאתי את עצמי במהרה נהנית מהפרגון ההדדי, מהנגנים המוכשרים ומהכימיה המעולה שהיתה על הבמה.
התעניינתי מאוד לדעת, איך זה מרגיש להיות חלק מהרכב כל כך מגוון ומעורב. לירון סיפר לי שרבקה היא אדם מיוחד מאוד, והיא הכל מלבד שגרתית או טיפוסית. ולכן גם תחושת הגיל נעלמת בתהליך העבודה המשותף. רבקה נכנסה להרכב, והחיבור הזה היה מרענן וחיובי לכל הצדדים, בייחוד לאור העומק והנשמה שהיא הכניסה איתה. הדבר הזה הורגש מאוד לאורך ההופעה.
כל השותפים נהנים מהפרוייקט הזה מאוד. ההקלטות לדיסק בעיצומן, והמופע מתוכנן לרוץ בכל רחבי הארץ. לירון סופג מרבקה הרבה ברמה האישית והרוחנית. לומד מנסיונה העשיר בתחום, מקבל פרופורציות ורוגע במסגרת התחרותית והנוקשה של תעשיית המוסיקה בארץ.
ואני אוסיף בהערת סוגריים, שלדעתי החיבור הזה בין לירון, שזכור לי בעיקר בתור "יוצא כוכב נולד", לבין רבקה, שנעלמה מתחת לרדאר בשנים האחרונות, עושה רק טוב לשניהם. הן לאור מקוריות ורעננות המופע, והן לאור הכימיה הנהדרת שתורמת לשניהם ומציגה אותם באור חדש וחיובי יותר. אני מאחלת לכל זמר לעשות סטאז' כזה מתישהו בקריירה המוסיקלית שלו. התוצאות נהדרות.
לינק: "תיקון כללי"- לירון לב ורבקה זוהר
נגנים:
שם חממי- בוזוקי וגיטרה.
דני דוב- בס.
רועי חלד- תופים.
גל דהן- כלי נשיפה.
נדב גיימן- כלי הקשה.
אמיר קובלסקי- קלידן מחליף בהופעה.
אלון רדעי- קלידן קבוע.
מי שהסתקרן ורוצה ללכת- הופעה נוספת מתוכננת ב-18.8.13 בתיאטרון תמונע. תלכו!
זה מה שקרה לי עם ההופעה של לירון לב ורבקה זוהר.
שני שמות שבעיקר מעלים בקרב אנשים סימני שאלה נוספים, ואילו החיבור ביניהם מעלה סימן שאלה עוד יותר גדול.
לפני כמה חודשים לירון הופיע בערב מחווה לאריה לבנון בתיאטרון הקאמרי, רבקה גם הופיעה באותו ערב.
לירון, שגדל על שיריה, ואהב את מה ששמעו אוזניו, ניגש לשמוע אותה מאחורי הקלעים, והתרשם עמוקות מעוצמתה ונוכחותה. בסוף ההופעה הוא ניגש לדבר איתה, כדי לברר אם עודנה מקליטה שירים, ולהשמיע לה את השיר "תיקון כללי" שהוא כתב והרגיש שיתאים עבורה. רבקה אהבה את השיר, שבמהרה הוקלט לסקיצה, ולדברי לירון שלא יכל להפסיק לשמוע אותה, היא "הכניסה בשיר עומק אחר". שבועיים לאחר מכן רבקה שלחה ללירון טקסט של שיר שהיא כתבה לראשונה בחייה בכדי שילחין אותו, ומשם נפרץ הסכר, ובתוך חודש וחצי נכתבו 7 שירים משותפים. לאחר מספר שבועות התארחה רבקה בהופעה של לירון עם הלהקה שלו, וגם שם היתה כימיה נהדרת, וככה נולד המופע המשותף שלהם.
במופע נוגנו שירים ישנים של לירון ושל רבקה בנפרד, אך מרבית השירים היו פרי יצירה משותף- טקסטים של רבקה שלירון הלחין.
 |
| פרגון הדדי שמחמם את הלב. לירון ורבקה בתמונע. |
עד כאן שעת סיפור. אני הגעתי להופעה הזאת מתוך בורות "מוחלטת". כלומר, החלטתי להגיע ללא שום ידע מוקדם, ולכן ממש לא ידעתי למה לצפות. כפי שציינתי כבר, הופתעתי מאוד. ולטובה.
ראשית, צוות הנגנים שמלווה את לב וזוהר מורכב ממוסיקאים מוכשרים, ונגן כלי הנשיפה בפרט היה ממש וירטואוז ותוספת ברוכה להרכב של 6 נגנים, שמנו בנוסף גם גיטרות, תופים, פרקאשן, בוזוקי ובס.
מרגע שהלהקה עלתה על הבמה, הם נתנו פתיחה פאנקית, קצבית וכובשת עם השיר "זמר שלוש התשובות" של רבקה. וכאשר התחילו לנגן את "חורשת האקליפטוס", ורבקה הצטרפה על הבמה, הקהל הצטרף לשירה וניכרה התרגשות רבה בקרב הנוכחים. וגם אצל רבקה. היה בה רוך מפתיע, והתרגשות נהדרת של מישהי שמוקירה כל במה שניתנת לה לומר את שעל ליבה.
 |
| כימיה נהדרת, מקצבים מרתקים. |
הכימיה בין לירון ורבקה היתה פשוט מופלאה. עלתה בי אותה התחושה שעולה בי כשאני רואה בחור צעיר וחסון מפנה את מקומו לאישה מבוגרת באוטובוס. זה היה מחמם את הלב לראות כמה כבוד לירון והנגנים רוכשים לרבקה, מה שבא לידי ביטוי לאורך כל המופע. נשאבתי מיד לשירי ארץ ישראל היפה, שאפילו אני בתור מהגרת, גדלתי עליהם. היה כיף גדול לראות אותם מבוצעים בלייב. במהרה נדבקתי בהתרגשותה של רבקה, ונהניתי לראות כיצד לירון עוטף ומחבק אותה דרך שירתו ונגינתו. הקהל, שהיה מורכב בעיקר מחבר'ה מבוגרים, פירגן מאוד, וניכר היה שכולם נהנים ומרוצים מהמופע שהציגה המשפחה הקטנה על הבמה.
לאחר הפתיחה הנהדרת של השירים המוכרים, הגיעו השירים החדשים. המקצבים היו מרתקים, קצת לטיני, קצת יווני, הרבה מקצבים מזרחיים, מלווים בעברית צחה ונוסטלגית. הדואטים של רבקה ולירון היו פשוט מקסימים, הם העלו אחד את השני ונשמעו מצויין ביחד.
עם זאת, זה סגנון מאוד ספציפי, ומי שלא אוהב או מתחבר לרוח או שירי התקופה הזאת, לא ימצא את עצמו. לטוב ולרע, ההופעה הרגישה קצת כמו שירה בציבור, ומצד אחד חיברה מאוד את הקהל, אבל מצד שני באיזשהו שלב הרגשתי שהשירים קצת חוזרים על עצמם, ושאבדתי איפשהו באמצע.
אבל אורך ההופעה היה מושלם, ולא הכביד על האוזן, ולא היה קצר מדי, כך שגם אם אבדתי באמצע, מצאתי את עצמי במהרה נהנית מהפרגון ההדדי, מהנגנים המוכשרים ומהכימיה המעולה שהיתה על הבמה.
 |
| לירון לב. בוזוקי? כן בבקשה! :-) |
התעניינתי מאוד לדעת, איך זה מרגיש להיות חלק מהרכב כל כך מגוון ומעורב. לירון סיפר לי שרבקה היא אדם מיוחד מאוד, והיא הכל מלבד שגרתית או טיפוסית. ולכן גם תחושת הגיל נעלמת בתהליך העבודה המשותף. רבקה נכנסה להרכב, והחיבור הזה היה מרענן וחיובי לכל הצדדים, בייחוד לאור העומק והנשמה שהיא הכניסה איתה. הדבר הזה הורגש מאוד לאורך ההופעה.
כל השותפים נהנים מהפרוייקט הזה מאוד. ההקלטות לדיסק בעיצומן, והמופע מתוכנן לרוץ בכל רחבי הארץ. לירון סופג מרבקה הרבה ברמה האישית והרוחנית. לומד מנסיונה העשיר בתחום, מקבל פרופורציות ורוגע במסגרת התחרותית והנוקשה של תעשיית המוסיקה בארץ.
ואני אוסיף בהערת סוגריים, שלדעתי החיבור הזה בין לירון, שזכור לי בעיקר בתור "יוצא כוכב נולד", לבין רבקה, שנעלמה מתחת לרדאר בשנים האחרונות, עושה רק טוב לשניהם. הן לאור מקוריות ורעננות המופע, והן לאור הכימיה הנהדרת שתורמת לשניהם ומציגה אותם באור חדש וחיובי יותר. אני מאחלת לכל זמר לעשות סטאז' כזה מתישהו בקריירה המוסיקלית שלו. התוצאות נהדרות.
לינק: "תיקון כללי"- לירון לב ורבקה זוהר
נגנים:
שם חממי- בוזוקי וגיטרה.
דני דוב- בס.
רועי חלד- תופים.
גל דהן- כלי נשיפה.
נדב גיימן- כלי הקשה.
אמיר קובלסקי- קלידן מחליף בהופעה.
אלון רדעי- קלידן קבוע.
מי שהסתקרן ורוצה ללכת- הופעה נוספת מתוכננת ב-18.8.13 בתיאטרון תמונע. תלכו!
 |
| מפתיע! תלכו, תופתעו גם. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה